מודעה קטנה בנוסח קצת שונה שבתה את עיניי כשדפדפתי בידיעון הכפר.

להלן הנוסח:
"כדאי לכן לבוא" ביום שני י"ט כסלו למדרשית מוסיא לנשים, ללמוד את עומק הניגון קול דודי בליוויי מוזיקלי ועניינה של תורת החסידות.
בין השעות 10.15- 11.45 בבוקר, מתחילות בזמן!!!

זאת באמת מודעה מוזרה; הדיוק ברבעי השעה, הנושא, המדרשייה, המרצה ועוד בלי תשלום בכלל…

מובן שהתייצבתי שם, אלא מה. לא רק אני. גם הסקרנות שלי וגם הרצון ללמוד ניגון חסידי בליווי מוזיקלי, הגיעו לשם. אפילו השכל הגיע. היי, המודעה הבטיחה עומק. לא? מצאתי את עצמי ישובה שם, מתבוננת בתוכן השיעור הבנוי למופת, ומשתאה מכמות הידע והעמקות שהיו לחבורת הנשים סביבי.

מבחינת הגיל הייתי ה"ילדונת" שבחבורה, אף על פי שאני בעצמי סבתא, מי היה שם חוץ ממני? כולן. הייתה זו עם המקל וזו עם ההליכון, אחת שדיברה במבטא רוסי כבד, ואחת – בעגה מרוקנית מובהקת. כולנו כאחת שרנו או נכון לומר ניגנו את הניגון מעומק הלב בהנחייתה המופלאה של המרצה.

אי-אפשר לדלג על תקציר השיעור: הניגון "קול דודי דופק" הוא אחד מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן בעל התניא שהיום הוא יום גאולתו. את הניגון המרטיט הזה הוא חיבר לפני יותר ממאתיים שנה.

המילים משיר השירים: "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי". מילות הניגון הם מענה הרבי לחסיד על שום מה הצורך הדחוף בעבודה עצמית".

הרבי הקודם אמר באחת ההזדמנויות על הניגון כי "הוא מנקה את הנשמה ומוריד ממנה את הסירכא (לכלוך), כשבתנועה האחרונה כבר ניתן להבחין בזה".

הניגון מחולק לארבעה חלקים וערוך כמו דיאלוג בין חסיד לרבו. החסיד שואל: איך אתה דורש ממני לבצע כל כך הרבה משימות? והרבי עונה לו "קול דודי" …

וכך זה הולך:
הקדמה – ה' אלוקים וחיותו ואלוקותו הם אמת לעולם! שאלה – אם כל זה אלוקות, למה ירדה הנשמה למטה? "פתחי לי אחותי רעייתי".

תשובה – "התאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים", דווקא במקום בו יש יצר הרע! אַי אַי אַי. הפתעה… באמצע התשובה באים המלאכים ומנסים להפריע, כיוון שהם נהנים רק מזיו השכינה ומאור חלש, ואילו אנו על ידי התגברות על היצר הרע זוכים עם כל מצווה לאור גדול הרבה יותר – זוכים לגעת באור אין-סוף, בעצמותו ומהותו של הבורא – הם פשוט מנסים להפריע לנו לעשות לו ית' דירה בתחתונים. תגובת החסיד – אַי אַי אַי… קיבלתי את תשובתך!

אלה הם ארבעת חלקי הניגון המתנהל כמו שיחה בין נשמת היהודי לבוראו. כל נשמה בכל דור יש לה קשר ישיר לקב"ה. הקב"ה הוא החתן (לשון נחיתה, ירידה) ועם-ישראל היא הכלה המשתוקקת לקרבה.

הניגון שלי
חמי הרה"ח יקותיאל שניאורסון שיחי', הוא דור שביעי בארץ ישראל. הוא נמנה עם צאצאי הרבנית מנוחה רחל, נכדת אדמו"ר הזקן, שזכתה לכינוי אם היישוב החב"די בחברון. היא הייתה ידועה כאישה צדקנית וכבעלת מופת ורבים שיחרו לפתחה.

הקשר שלי לבעל התניא החל לפני שלושה עשורים, עת זכיתי להיכנס למשפחת בית-רבי בעקבות נישואיי.

בשנים האחרונות התחלתי להפנים ולהעמיק בתורתו של אדמו"ר הזקן ורק לאחרונה התחלתי להתקרב וללמוד את עמקות ניגוניו.

שנים ארוכות היה לי חלום ללמוד פסיכולוגיה. לפני מספר שנים התעניינתי באוניברסיטאות השונות בדבר האפשרות להתחיל ללמוד לתואר. אך לפעמים מקבל האדם איתותים מלמעלה. איתותים אשר מראים לו את הדרך. פגשתי נשים שנתנו לי להבין שזאת לא הדרך של זקננו 'בעל התניא'. ראיתי מודעה בידיעון שהוזכר לעיל על אודות קורס ב-'תורת הנפש' באותה מדרשייה ממש (נראה שיש לי משהו עם מודעות ופרסום…) ונשאבתי פנימה.

הקורס התבסס על ספר התניא ועסק בנפש האדם על מורכבותה. אני מרגישה שהלימוד הזה נתן לי כלים לחיות נכון את החיים. להבין את כוחות הנפש השונים שפועלים בתוכי. לדעת איך לא לשקוע בדיכאון ואיך למצוא את הטוב בכל מאורע בחיים.

למשל, נושא השפלות והביטול שאדמו"ר הזקן עוסק בו בהרחבה. בעניין זה אני מתחבטת כל הזמן: איפה עובר הגבול בין העצמה נשית שכה מרבים לעסוק בה ובין ביטול וענווה? אלו דקויות שאנו מבררים ומלבנים בשיעורים ואין ספק שזה משליך על חיי היומיום.

מדהים לגלות איך אדמו"ר הזקן הקדים תרופה למכה ונתן פתרונות מעשיים לכל הבעיות ולכל החולאים שהדור שלנו סובל מהם. ספר התניא מלמד אותנו איך להתמודד עם נפילות, עם קשיים וכאבים שונים, עם מידות ותחושות לא טובות.

יוצא לי לפגוש נשים מכל המגזרים. נשים שמצבן הנפשי מצריך טיפול עקב משבר שחוו בחייהן: בזוגיות, בפרנסה או בבריאות. נוכחתי לדעת שככל שנשים משכילות יותר, נאורות ומצליחות יותר, הן נוטות להשתמש בחומרים כימיים כדי לשמור על מצב נפשי תקין, עובדה זו מעציבה מאוד.

ואילו כאן, בקורס, מחסומי הידע נושרים, מגבלות הגיל מסתלקות, כך גם ההשוואות בין "הלוק החיצוני" או בשפה החסידית "הלבושים הנעלמים". היחידה שנותרת בחדר, היא הנשמה הבוערת, המשתוקקת, המתגעגעת, המייחלת ולעיתים גם המייבבת לדודה, חתנה, שיבוא ויביא איתו את המרגוע שהיא כה צמאה לו. קול דודי דופק. פתחי לי…

זה מה שהניגון הזה עושה לי, מה איתך?

חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.
גוט יום-טוב! גוט יום-טוב!

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]